זכויות בעלי-חיים וחד”ש
יוסי וולפסוןחד”ש זקוקה להגנה על זכויות בעלי-חיים והתנועה לזכויות בעלי-חיים זקוקה לחד”ש. רומן זהיר בין התנועות מתקיים כבר שנים – חברי-כנסת של סיעת חד”ש היו קשובים לפניות מארגונים להגנת בעלי-חיים, ההגנה על בעלי-חיים שולבה במצע חד”ש, ומועמדי המפלגה (אני שמעתי בעניין את דב חנין) חזרו על מחויבות זו במערכת הבחירות הנוכחית – ובאופן שברור שיש למה לקוות. ואילו בתנועה לזכויות בעלי-חיים תמיד היה שמור מקום של כבוד לחד”ש, גם כשמפלגות אחרות עקפו אותה ביוזמותיהן, שכן רבים בתנועה מזהים עצמם כחלק מאוונגרד התובע צדק ושוויון – אוונגרד שחד”ש היא חלק מרכזי בו.
חד”ש זקוקה להגנה על זכויות בעלי-חיים, כי צדק איננו ניתן לחלוקה, ומאבק בדיכוי לא יכול להפלות או להתבסס על מעשי עוול. בעלי-חיים לא אנושיים, כמוהם כבני-אדם, חולקים אתנו את הארץ הזו. בעלי-חיים לא אנושיים, כמוהם כבני-אדם, יכולים להעביר את חייהם הקצרים על-פני האדמה הזו באושר וברווחה או במצוקה ובעינויים. כמונו הם זקוקים לחום משפחתי – אבל ברפת החלב יפרידו את העגל מאמו מיד לאחר הלידה, ויותירו אותה גועה ואבלה במשך שבועות. כמונו הם זקוקים לסביבה עשירה ולמרחב תנועה – אבל בלולי הסוללה (שבאירופה אוסרים אותם בתהליך מדורג) התרנגולות מוחזקות בכלובי רשת משמימים, בלי יכולת אפילו למתוח את כנפיהן. כמונו הם זקוקים לסביבה חברתית – אבל חזירות מבלות את מרבית חייהן בתאים אינדיווידואליים בלי יכולת תנועה ובלי מגע עם חזירות אחרות. אי-אפשר להתנגד לעוול ולתמוך בכל אלו.
התנועה לזכויות בעלי-חיים זקוקה לחד”ש, כי המאבק לזכויות בעלי-חיים לא יכול להיעשות מתוך קבלת כללי המשחק של כלכלה קפיטליסטית. הפגיעה הנרחבת בבעלי-חיים לא נעשית מתוך סדיזם. היא נעשית מתוך מניעים כלכליים. אי-אפשר להילחם בה בלי להצביע על מי שאחראי לה – תאגידי הענק ובעלי ההון השולטים בהם. אי-אפשר להילחם בה בלי להצביע על המנגנון הכלכלי שאחראי לה – מנגנון ששם את הרווח הכספי מעל הכול. משקים מתועשים שמנצלים בעלי-חיים מאפשרים לייצר יותר בשר, עור, חלב וביצים בפחות כסף: כשאין תשומת לב לכל בעל-חיים אינדיווידואלי, נחוצים פחות עובדים בשכר, ואפשר להשתמש בעובדים לא מיומנים ששכרם נמוך. כשהצפיפות גדולה יותר, נחוץ פחות שטח, והקרקע הרי יקרה. כשגופם של בעלי-החיים עוות כדי לנצל את המזון רק לגידול האברים הכלכליים ובאופן אופטימלי, אפשר לחסוך במזון. כשחסמי סחר הם פשע, מדינה המבקשת לקבוע נורמות מחמירות לגבי רווחת בעלי-חיים לא תוכל לעמוד בפני יבוא מתחרה ממקומות בהן מותרת התעללות ללא גבולות. החישוב הוא פשוט: סבלם של בעלי-החיים אין לו ערך כספי, אבל הוא מאפשר להגדיל את הרווחים של התעשייה. רק מי שחולק על הלגיטימיות של תחשיב כזה יוכל להיות באמת לצדם של בעלי-החיים.
חד”ש זקוקה לתנועה לזכויות בעלי-חיים, כי תעשיית המזון מבעלי-חיים היא תעשייה שפוגעת בעובדים ובעניים ובמיוחד בארצות העולם השלישי. לפי דו”ח של Human Rights Watch בתי מטבחיים הם מהמקומות המסוכנים ביותר עבור עובדיהם. ייצור של בשר (ומוצרים אחרים מהחי) הוא בזבזני, ומכלה משאבים השייכים לכלל. סוכני תרבות מערביים (ובראשם מקדונלד’ס ושות’) משכנעים את מעמד הביניים בארצות המתפתחות (חברות שבאופן מסורתי התבססו על תפריט עשיר ומאוזן, צמחי בעיקרו), כי קדמה משמעה אכילת יותר בשר. והתוצאה: מערכות הבריאות באותן ארצות נאלצות להתמודד עם מחלות הקשורות בצריכת בשר, כגון מחלות לב וסוגי סרטן שונים – כשבה בעת אוכלוסיות אחרות סובלות מרעב ומתת-תזונה. העלייה בצריכת בשר במדינות המתפתחות יוצרת סכנה ממשית ליכולתן להזין את האוכלוסיה הגדלה והולכת ומגבירה את התלות שלהן במערב. ואילו בקרב אוכלוסיות מודרות במערב עצמו, הצריכה המוגברת של בשר גורמת תופעה של השמנת יתר ומחלות ניווניות – במקומות שמערכת הבריאות הציבורית קורסת. בלי הפסקת התעמולה לצריכת בשר, לא ניתן יהיה להשיג צדק חברתי גלובלי.
התנועה לזכויות בעלי-חיים זקוקה לחד”ש, כי שינוי אמיתי של החברה בישראל-פלסטין יכול להיעשות רק על בסיס ערבי-יהודי משותף. החמלה על בעלי-חיים מעולם לא היתה עניין מערבי בלבד. אדרבא, הצורות האיומות ביותר של ניצול והתעללות הומצאו במערב אירופה ועל-ידי מהגרים אירופיים בצפון אמריקה. ואף-על-פי-כן, התנועה העכשווית לזכויות בעלי-חיים (ממש כמו תנועות אחרות לצדק ולשוויון) יצרה לה בסיס במערב אירופה ובארה”ב, ונתפסת לעתים כחלק מקולוניאליזם תרבותי של “העולם השבע”. פה ושם (אמנם במקרים נדירים ביותר) ניתן אף לזהות בכמה פרסומים של ארגונים לזכויות בעלי-חיים בחו”ל נימות מתנשאות, אנטישמיות ולאחרונה גם את הפוביה החדשה מפני האיסלאם. נימות כאלו הן לא רק בלתי-מוסריות אלא גם הרסניות עבור בעלי-החיים. שינוי אמיתי יכול להיעשות רק על-בסיס קואליציה רחבה ושוויונית, שמדברת את שפתם, את עולמם ואת צרכיהם של בני-האדם באשר הם. אנו חיים במזרח התיכון. שום שינוי בשום תחום לא יהיה בר-קיימא כאן אם הוא מבסס עצמו על השיח הפנימי של מעמד הביניים היהודי בלבד. הדיאלוג שנוצר בין הטבעונים של ה”אנרכיסטים נגד גדרות” לבין תושבי הכפרים הפלסטיניים שנפגעים מחומת ההפרדה הוא רק ניצוץ ראשון של תהליך חיוני. הדרך לשינוי עוברת בהכרח במסגרות ערביות-יהודיות – ואין בארץ עוד מפלגה ערבית-יהודית שתיכנס לכנסת זולת חד”ש.
חד”ש זקוקה לתנועה לזכויות בעלי-חיים, כי לפי סקר של משרד הבריאות, 8.5% מהציבור בישראל (מעל גיל 25) הם צמחונים או טבעונים, ובקרב נשים השיעור הוא גבוה אף יותר. חד”ש זקוקה לתנועה לזכויות בעלי-חיים, כי בקרב הפעילות והפעילים של תנועות השמאל, שיעור הצמחונות וההזדהות עם התנועה לזכויות בעלי-חיים הוא גבוה אף יותר.
התנועה לזכויות בעלי-חיים זקוקה לחד”ש וחד”ש זקוקה לתנועה לזכויות בעלי-חיים, כי רק טבעי שמי שנאבקות בגזענות ובניצול – ולמען עולם חדש ואחר – ייאבקו כתף אל כתף.
11/03/06 בשעה 19:47
יפה כתבת.
אני באמת מקווה ששיתוף פעולה כזה יתאפשר.
11/03/06 בשעה 23:56
אני צמחוני ותומך בזכויות בע”ח, אך מכיוון שאתם פועלים לזכויות הפלשתינים ולא לזכויות שלי ושל משפחתי שלא למות מפיגועים שעושים המחבלים אני לא יכול להצביע לכם. הניצחון של החמאס בבחירות מוכיח שהציבור הפלשתיני דוגל בטרור ולכן כל זמן שזו דרכו לא ראוי לדאוג לזכויותיו. לכן אני מעדיף להצביע למפלגות הקרובות יותר למרכז.
12/03/06 בשעה 10:06
לגל: סקרים מראים שרק 12% מהפלסטינים שהצביעו לחמאס (שזה פחות מעשרה אחוזים מכלל המצביעים, שזה פחות מחמישה אחוזים מכלל בעלי זכות הבחירה) עשו זאת מתוך הזדהות עם המצע המדיני של החמאס. הרוב המכריע עשה זאת מסיבות כלכליות וחברתיות ובעיקר מתוך מיאוס במנגנון הפת”ח. חוץ מזה חד”ש תומכת בזכותם של כל האנשים במרחב שלנו לחיות בשלום ובביטחון, העניין הוא שהפלסטיני בעזה והיהודי בת”א קשורים זה לזה. כל עוד יהיה כיבוש יהיו גם פיגועים, וכל עוד יהיו פיגועים יוכלו ממשלות ה”מרכז” שאתה מתכונן להצביע אליהן, להעביר חוקים הפוגעים בעובדים, בסביבה וכמובן שגם בבעלי החיים.
12/03/06 בשעה 10:44
יוסי, אתה כל כך צודק. המאמר הזה צריך להתפרסם ב”גדה השמאלית”. האם ירימו שם את הכפפה?
מה שכתבת לגבי חד”ש נכון לגבי השמאל הרדיקלי באופן כללי. כלומר, גם תנועות כמו אבאא אלבלד למשל (”בני הארץ”) או קבוצה כמו “זוכרות” הן בנות ברית חשובות במאבק לעולם טוב יותר לכל החיים בו: בעלות-חיים אנושיות ולא אנושיות. ההתמקדות דוקא בחד”ש נעשית, אני מניחה, בגלל הבחירות המתקרבות והתמיכה המפורסמת (והמובנת!) שלך ושל פעילות אחרות למען בע”ח בחד”ש, אבל חשוב ליצור קשר של ברית פוליטית ומאבק משותף גם בין התנועה להגנת בע”ח לבין ארגונים אחרים מלבד חד”ש (ארגונים פמיניסטים, ארגונים הנאבקים בכיבוש ועוד).
12/03/06 בשעה 15:23
מסכים מאה אחוז
אני ממליץ גם לראות את זה:
http://www.animal-tv.org/html/english/movie_wmp_03_03_5reasons.html
12/03/06 בשעה 20:42
גיא,
כמה אחוז מהפלשתינים שהצביעו לחמאס צמחונים?
13/03/06 בשעה 01:33
יהונתן,
אין, לדעתי, נתונים על אחוזי הצמחונים בשטחים. בישראל 5.9% מהנשים הפלסטיניות אזרחיות ישראל הן צמחוניות ו-2% מהגברים. (מדובר באנשים מעל גיל 25, נכון ללפני חמש שנים).
אני מוכן, אבל, להמר, שצריכת הבשר לנפש בשטחים נמוכה מזו שבת”א, ושהתיעוש של חקלאות בעלי-החיים בישראל הוא מפותח ומרושע יותר מזה שבשטחים.
אבל העיקר הוא, שאנחנו חיים כאן, בארץ הזו, יחד עם העם הפלסטיני, כולל אלו שהצביעו חמאס כמחאה נגד שחיתות הפתח, וכולל שאלו שהצביעו חמאס בגלל האמונה הדתית, וכולל אלו שהצביעו חמאס בגלל שהם מאמינים במאבק מזוין גם כשהוא כרוך בפשעים נגד אזרחים (ובכך הם דומים למרבית המצביעים בישראל).
אם אנחנו רוצים ליצור מציאות אחרת, שמכבדת זכויות אדם וזכויות של בעלי-חיים אחרים, אנחנו חייבים לעשות את זה יחד עם האנשים האלו - בשילוב של דיאלוג ושל מאבק (ולחד”ש יש מפלגה אחות ברשות הפלסטינית, מפלגת העם, שמנהלת שם את המאבק בכוחות הראקציוניים). לבוא ולהטיף מוסר מעמדת הכוח של כובש זה צדקני ודוחה. לא צריך לחכות לפתרון הקונפליקט הלאומי כדי לעסוק בזכויות של נשים, עובדים, פגועי נפש, בעלי-חיים, הומואים או ילדים. אבל חייבים גם לזכור, שהקונפליקט הלאומי הוא מכשול גדול בדרך למימוש של אלה - כי הוא מסיט תשומת לב ומשאבים מהנושאים האלה, וגם חוסם את האפשרות למאבק שחוצה גבולות של לאום - מאבק שהוא חיוני כדי להצליח.
13/03/06 בשעה 12:51
הערה על מהפכנות ובעלי חיים.
בקיץ 1792 הגיעה קבוצת יעקוביטים חדורי רוח קרב ומהפכה לשחרר את החיות שנותרו זנוחות בגן החיות של ורסאי. קבוצת היעקוביטים תפסה את את אחראי גן החיות לשיחת הבהרה והסבירה לו בלשון שאינה מותירה ספקות, שלחיות האומללות שהוא כולא יש זכות מלאה לחיים ולחרות ומוטב לו לשחררן מכבלי השלטון הישן והעושק. אכן מילים כדורבנות. האחראי מצדו למרות החשש הממשי לשלומו שלו, התעקש שאי אפשר לשחרר את החיות הללו באופן גורף כל כך, היות וחלקן הן חיות טרף ,פראיות למדי, שעלולות לפגוע באדם באם ישוחררו לחירותם המוצדקת.
קבוצת היעקוביטים האידיאליסטים נכחה לדעת שלעיתים המציאות אינה עולה בקנה אחד עם הרעיונות הנשגבים של השוויון והחרות והחליטה לפתור את הדילמה על ידי שיחרורן של החיות הבלתי מסוכנות (שהיו ברובן בעלי כנף אקזוטיים חסרי יכולת תעופה ממשית) לצד חיסולן של החיות המסוכנות. בכך שיחררה את אלה גם אלה מכבלי העושק של בעלי הכוח והממון.
ואם אנו רוצים להתנחם בהצלתן של החיות ששוחררו ליער הסמוך, אל לנו למהר כל כך, אלה הפכו עד מהרה למטרה מלהיבה ומיוחדת לציידים החדשים שבאו לתור אחר ציד ביערות שהיו אסורים בכניסה בזמנו של המלך.
ורק האחראי הגן נותר בחיים לראות את החיות שלו נטבחות ובודאי יצא לחפש מקור פרנסה חדש מאחר שקבוצת המהפכנים הותירה אותו מובטל בכוח.
אכן צדק, שיוויון וחרות לכל.
14/03/06 בשעה 10:37
גיורא, מה הסיפור הזה אמור להביע? הוא קשור איכשהו לדיון? אתה מנסה לרמוז שצמחונות שקולה לשיחרור חיות בר בסביבה עירונית?! או שאתה רק מנסה לרמוז שפעילות להגנת בעלי-חיים היא דבר הזוי וחסר שחר? אם הכוונה שלך היא אכן ללעוג אז חבל שכתבתי לך תגובה בכלל, אבל אם אתה שואל ברצינות אז כדאי שתדע שחיות שמנוצלות במשקים מתועשים (תרנגולות פרות אווזים חזירים ודגים בעיקר) מורבות באופן מלאכותי וכפוי כך שהפסקת ניצולן פירושה הפסקת הרבעתן והן פשוט לא יוולדו - כך שאם אתה חושש מציידים שיצודו פרות תועות או דגים חפשיים משלוליות של מזגן - אל חשש
15/03/06 בשעה 13:28
כל הכבוד על המאמר החשוב. מסכים עם מה שיוספה כתבה, חד”ש היא לא הנציגה האקסקלוסיבית של השמאל הרדיקלי, ולו הסוציאליסטי בלבד (אני לא מדבר בהכרח על מפלגות חסרות סיכוי, אלא גם על תנועות חוץ-פרלמנטריות). אבל בכל זאת, החיבור מתבקש, לפה ולשם.
20/08/07 בשעה 22:43
[...] זכויות בעלי-חיים וחד”ש [...]
07/11/07 בשעה 11:21
גיא
התגובה שלך לגל ממש מקוממת.
מי קבע שהגורל שלנו קשור לגורל של העזתים?
אתה? אחמד טיבי? מובארק?
אני חושב שזכותם של הפלסטינים לחיות כרצונם מוגבלת במעשים שלהם.
אנחנו יצאנו מעזה. מה הם עשו? התחילו להפוך את השטח שהתפנה לחממות? חילקו אדמות לפלאחים כדי שיתחילו להתפרנס סופסוף?
ממש לא.
מה הם כן עשו? הרחיבו את כוחות הביטחון המיוחדים והמיותרים שלהם ממילא (נגד מי הם מתכוונים להלחם? נגד המצרים?) וחפרו מנהרות כדי להעביר בהן נשק.
הרי מיד לאחר הנסיגה- אף אחד לא מנע מהם לקבל ולהעביר סחורה לישראל נכון? לא היתה להם שום בעיה לסחור איתנו בצורה טובה.
אבל הם - (לצערי ממשו את כל נבואות הזעם של הימין ו) החלו לשגר קסאמים.
אז בוא ותסביר לי למה אני צריך לתת להם עוד?