עם תחילת כהונתה, הכריזה הממשלה על כוונתה לבצע הפרטה מסיבית של קרקעות המדינה, תחת הכותרת "רפורמת הקרקעות". הרפורמה כללה העברת הבעלות במקרקעי מדינה לידיים פרטיות, והקמת גוף ריכוזי חדש לניהול המקרקעין – ללא נציגי התנועה הסביבתית, הארגונים החברתיים וקבוצות המיעוט בחברה הישראלית.
ל"רפורמה" זו התנגדתי מתחילת הדרך. גם לדעתי נדרשים שינויים, הן במינהל מקרקעי ישראל והן במערכות התכנון והבנייה; יש צורך בחיזוק כוח האדם המקצועי, בהשקפה ודמוקרטיזציה של החלטותיהן ובשילוב שיקולים סביבתיים-חברתיים בהחלטות המתקבלות בהן. "רפורמת" הממשלה פועלת בכיוון ההפוך.
השדולה הסביבתית-חברתית, בראשותי ובראשות ח"כ לשעבר אופיר פז-פינס, הובילה את המאבק בהפרטה בתוך הכנסת, בשיתוף פעולה מלא עם הכוחות האזרחיים הרבים, ועם חברי כנסת מכל סיעות הבית.
אמנם, הצלחנו לדחות את ההצבעה על חוק ההפרטה במספר שבועות, ובכך נתנו הזדמנות לתקשורת ולציבור כולו ללמוד על כוונותיה של הממשלה ולשקול את תועלתן המוטלת בספק – אך לבסוף הצליחה הממשלה להעביר את הצעת החוק, ועתה היא מתחילה שלב נוסף של אותה המערכה – "רפורמה בוועדות התכנון והבנייה", שמטרתה להקל את הבנייה בקרקע שהופרטה, לעתים בניגוד לאינטרס הציבורי (כפי שהוכח בחוף פלמחים, בעמק ססגון שבתמנע ובעוד אינספור מוקדי מאבק).
לקריאת נאומו של דב במליאת הכנסת בקריאה השנייה והשלישית של החוק.
בין הגופים שהובילו את המאבק בהפרטה:
מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל
החברה להגנת הטבע
שתי"ל
האגודה לזכויות האזרח
האגודה לצדק חלוקתי
אדם טבע ודין
חיים וסביבה
מגמה ירוקה