אי אמון: ההסלמה ברצועת עזה והרג חפים מפשע

דב חנין (חד"ש):

תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, סחרור הדמים בדרום עושה בשבועות האחרונים סיבוב נוסף. ברצועת עזה חיסולים, טילים, תותחים. בשדרות קסאמים. מעגל נורא של דמים. ואני רוצה לפתוח את דברי קודם כול בתנחומים לכל הנפגעים החפים מפשע – פלסטינים וישראלים – בעזה ובשדרות, קורבנות שווא של מעגל דמים שחייבים לעצור אותו וחייבים לעצור אותו כמה שיותר מוקדם.

לבי עם האמהות, אמהות בעזה, אמהות בשדרות, שבלילות שומעות את השריקות וחוששות לילדים שלהן. ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אחריותנו, מה אנחנו יכולים לעשות, מה אנחנו יכולים לעשות בכנסת ישראל, מה יכולתה של ישראל לעשות כדי לשנות את המצב הזה, מה אחריותה של ישראל למצב הנורא, שהולך ומתפתח, ונעשה נורא מיום ליום ומשבוע לשבוע.

לפני שלושה שבועות היינו כולנו עדים לסיפור הנורא של הילדה בת השלוש וחצי, מריה אמן, ילדה שנפגעה פגיעה קשה בעת פעולה אווירית של מסוקים ישראליים. חלק מבני משפחתה נהרגו, היא עצמה נפגעה קשות בגבה, ושוכבת מאז משותקת בבית-החולים "איכילוב". הדוד שלה, אגב, הפך לצמח. לא מריה ולא דודה קשורים היו באופן כלשהו לפעילות צבאית. הם אזרחים חפים מכל פשע, שהפגיעה בהם כשלעצמה היתה פשע.

ישראל חסון (ישראל ביתנו):

אולי תגנה את אלו שמבצעים את הפיגועים מתוך אזרחים?

דב חנין (חד"ש):

אני מגנה כל פיגוע באזרחים.

ישראל חסון (ישראל ביתנו):

מתוך אזרחים.

דב חנין (חד"ש):

מיד אומר בעניין הזה.

ביום שישי לפני 10 ימים, כולנו הזדעזענו לראות את התמונות מחוף הים של עזה. איך משפחה שלמה, משפחת רלייה, נעלמה ונרצחה בחטף.

אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):

על-ידי הפלסטינים.

דב חנין (חד"ש):

מיד אגיע לזה, חבר הכנסת גבאי. קראתי את התחקיר של צה"ל בעניין הזה, אבל קראתי בעיון, ואני מציע גם לכל חברי הכנסת לקרוא בעיון, את התחקירים שהתפרסמו ב"אינדיפנדנט", ב"גרדיין", ב"טיימס" הלונדוני.

אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):

בערוץ 10.

דב חנין (חד"ש):

בערוץ 10, את התחקיר שנשמע אתמול. קראתי את התחקיר של ארגון רב יוקרה, שאני מכיר את פעילותו ומעריך אותה, Human Rights Watch, ארגון שאיננו נחפז לצאת בהאשמות ובטענות. גם הם ביצעו תחקיר. רבותי חברי הכנסת, התחקירים האלה צריכים להשאיר את כולנו מאוד מוטרדים ומאוד מודאגים. אני לא יודע מי מכם ישן טוב בלילה. אני חייב לומר לכם, שאני לא ישן טוב.

ראובן ריבלין (הליכוד):

גם הילדים בשדרות לא ישנים טוב בלילה. הייתי אתם לילה שלם.

דב חנין (חד"ש):

אני חושב שגם הילדים בשדרות. אני פתחתי בילדים האלה. צר לי מאוד על הילדים בשדרות. אני אגיד גם מה אני מציע ביחס לילדים בשדרות, חבר הכנסת ריבלין. אבל אני משוכנע, אם אני מזכיר את משפחת רלייה, שהדרישה שעלתה בימים האחרונים לוועדת חקירה בין-לאומית היא דרישה נכונה ודרישה מוצדקת. אני באופן אישי ארגיש הקלה גדולה אם יסתבר שזה לא על שמי ולא על חשבוני רשומים בני משפחת רלייה הנרצחים. אני ארגיש הקלה גדולה. אני בטוח שכל חברי הכנסת ירגישו הקלה כזאת. אבל רק בדיקה בין-לאומית מוסכמת תוכל לומר לנו מה האמת ומה באמת קרה במקרה הזה.

ישראל חסון (ישראל ביתנו):

ביושר, האם אתה סבור שיש גורם כלשהו היום שמסוגל לעשות תחקיר ולהגיע לחקר האמת?

דב חנין (חד"ש):

אני משוכנע בכך.

ישראל חסון (ישראל ביתנו):

מקצועית זה בלתי אפשרי.

דב חנין (חד"ש):

בדיקה מקצועית, כדי שהיא תהיה מקצועית, צריכה להיעשות קודם כל על-ידי גורם אובייקטיבי, ולא על-ידי גורם שחוקר את עצמו. זו גישתי הכללית. אני תמיד מתנגד לכך שצה"ל יחקור את עצמו.

ישראל חסון (ישראל ביתנו):

מקצועית אי-אפשר.

דב חנין (חד"ש):

מעבר לכך, גורם שיש לו גישה לשטח יכול להגיע לכל הפצועים שנמצאים בבתי-החולים השונים ולבדוק אותם. גורם שיכול להגיע לשטח ולראות מה התרחש בשטח – אני חושב שיוכל לבצע בדיקה כזאת.

השר יעקב אדרי:

העלימו הכול.

משה כחלון (הליכוד):

חבר הכנסת חנין, מה אתה מציע, שנעזוב את עזה? אתה מציע שנעזוב את כפר-דרום, נעזוב את גדיד? אתה מציע שנעזוב את שדרות?

דב חנין (חד"ש):

אני מציע שנעזוב את עזה, אבל אני אומר לך מיד מה אני מציע. אבל עוד בזמן שהתחקיר מתבצע וכאשר שר הביטחון ערך את עצמו לקראת מסיבת העיתונאים על התחקיר הצה"לי, שמענו על שני ילדים נוספים שנהרגו בעת ירי של טילים, על פרמדיק, על נהג אמבולנס. שוב, אנשים שאין להם שום קשר לפעילות צבאית. כשאנחנו מסתכלים על הרשימה הזאת, ההולכת ומתארכת מיום ליום, אנחנו חייבים לומר לעצמנו, רבותי חברי הכנסת, שאלה אינם חריגים, זו הנורמה. אלה אינן טעויות, זו השיטה. וזו שיטה פסולה מבחינה מוסרית, שיטה אסורה מבחינת הדין הבין-לאומי, ושיטה בעייתית ואסונית מבחינה פוליטית.

אביגדור יצחקי (קדימה):

להעיף "קסאמים" על ילדים בשדרות זה מאוד – – –

דב חנין (חד"ש):

חבר הכנסת יצחקי, לדעתי כל הפעולות הצבאיות שאנחנו עושים ברצועת עזה והצורה שלהן מנוגדות לחלוטין לאינטרס הישראלי. אני יודע עכשיו שתתחילו לשאול אותי, חברי הכנסת, מי התחיל, הם התחילו, לא אנחנו התחלנו. זה מזכיר לי מריבה בגן-ילדים. תמיד הילדים טוענים אחד כלפי השני: הוא התחיל ולא אני. השאלה מי התחיל היא לא השאלה החשובה. השאלה החשובה, גם בגן-הילדים וגם אצלנו, היא השאלה מי יכול לסיים.

ראובן ריבלין (הליכוד):

דרך אגב, אנחנו לא שאלנו אפילו. השאלה מיותרת.

דב חנין (חד"ש):

אני שמח שאתה חושב שזו לא השאלה. אני מקווה שתסכים אתי שהשאלה היא איך ומי יכול לסיים.

אני רוצה לקרוא לכם בית משיר קלאסי, שכתב W. H. Auden, המשורר הבריטי הדגול. השיר נקרא "אחד בספטמבר 1939". תסלחו לי, התרגום הוא תרגום שלי, זה לא תרגום מקצועי, אבל המלים של השיר הן מלים ברורות ומעבירות מסר מאוד חזק. כך אומר הבית הזה: "כולנו הרי יודעים מה שכל ילד למד. מי שנעשה לו רע, עושה רע בחזרה". מי שלא מבין את האמת הבסיסית הזאת, כנראה לא מבין שום דבר על החיים.

לכן כל בית שנהרס ברצועת עזה, כל משפחה חפה מפשע שמבכה את ילדיה ואת נשיה ואת המבוגרים שבתוכה, כל טיפת דם מיותרת שנשפכת ברצועת עזה – היא טיפת דם שתישפך אצלנו.

רן כהן (מרצ):

ובשדרות.

דב חנין (חד"ש):

ובשדרות. ולכן אני אומר לכם, רבותי חברי הכנסת, אנחנו יכולים לסיים ואנחנו חייבים לסיים את מעגל הדמים הזה, אבל בכדי לסיים את מעגל הדמים הזה אנחנו צריכים ללכת בדרך אחרת, וזו בדיוק הדרך שהממשלה הנוכחית, לצערי העמוק, בוחרת להתעלם ממנה.

במשך שנה וחצי עומד בראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. מהיום הראשון שהוא נבחר, בצורה הברורה, החד-משמעית ביותר, הוא הושיט יד לשלום לממשלת ישראל, לציבור הישראלי. היד הזאת מושבת ריקם, היד הזאת הושבה ריקם. לא מתנהל אתו משא-ומתן. ברשות הפלסטינית מתנהלים מהלכים דרמטיים. הולכת ונוצרת – ואני מקווה שתתגבש – הסכמה לאומית פלסטינית מסביב למסמך האסירים, מסביב לרעיון של קווי ה-4 ביוני, "הקו הירוק", גבול של שלום. גם מכך ממשלת ישראל מתעלמת.

אני מצטער על שרי מפלגת העבודה, שהפכו להיות קבלני ביצוע של מדיניות שהיא רחוקה לחלוטין ממה שמפלגת העבודה התחייבה עליה בפני הבוחר. זאת טרגדיה יוונית. הם הולכים ונדחפים לאותו מקום שבו הם יעשו את המעשים שהם לא רוצים בהם, אבל הם הולכים למקום הזה בעיניים פקוחות.

רבותי חברי הכנסת, זו איננה ממשלת שינוי, זו ממשלת המשך. היום סוכמה מסגרת התקציב, ואני שומע מהפרטים שסוכמו שגם בתחום הכלכלי-חברתי זו לא תהיה ממשלה של שינוי, אלא ממשלה שתמשיך בדיוק את המדיניות הכלכלית-חברתית, שמפלגת העבודה רק לפני שלושה חודשים התחייבה לשנות. הממשלה הזו לא מציעה דרך של שלום, והיא גם לא מציעה דרך של שוויון ושל שינוי חברתי. לכן אני מציע לכם, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, להביע בממשלה הזאת אי-אמון. תודה רבה.