גברתי היושבת-ראש, אדוני ראש הממשלה, רבותי השרים, רבותי חברי הכנסת, ההתנתקות מעזה מאחורינו, והדיון הזה הוא הזדמנות לבחון את פירותיה והשלכותיה במבט רחב יותר. אני רוצה להתייחס בקצרה לשלושה מעגלים.
מעגל אחד הוא כמובן מעגל המפונים. הלקח מתוכנית ההתנתקות מעזה, אדוני ראש הממשלה, הוא להתחיל עכשיו בתוכנית לקליטתם בישראל של עשרות אלפי מתנחלים, שכך או אחרת יפונו מהתנחלויותיהם. לשם כך יש צורך לחוקק מיד חוק פינוי-פיצוי, בכדי לאפשר לאלה שכבר עכשיו מעוניינים לעזוב את ההתנחלויות ולחזור לישראל לעשות כך. הממשלה לא צריכה להחזיק במתנחלים כבני-ערובה בהתנחלויות. צריך לאפשר למי שרוצה לשוב הביתה, לישראל, לעשות זאת, ולעשות זאת עכשיו.
במעגל רחב יותר, אדוני ראש הממשלה, עומדות שאלות רציניות של החברה הקולטת ושל הארץ הקולטת. קליטת המתנחלים בישראל לא יכולה לבוא על חשבון הרקמות החברתיות של החברה הישראלית. לקח ניצנים אומר לנו, שגם לא נכון יהיה לקלוט את המתנחלים בישראל על חשבון הרס השטחים הפתוחים, פגיעה בשמורות טבע והקמה מיותרת לחלוטין של יישובים חדשים. אבל כל הדברים האלה מחייבים תכנון מראש, כדי למנוע מצב שבו הפינוי הבא ייעשה כמו הפינוי הקודם.
וכמובן המעגל השלישי. ההתנתקות מעזה מלמדת את כולנו, אני חושב, על כשלון החד-צדדיות. אבל לצערי חזיון השווא של החד-צדדיות עדיין מנחה את הממשלה. אני פונה אליך, ראש הממשלה, ומציע לך לחשוב שוב על הכיוון הזה ועל המדיניות הזאת. לא מדיניות הכוח החד-צדדית ולא התנתקות או התכנסות חד-צדדית יכולה להביא לישראל שלום וביטחון. הדרך היחידה להבטיח לישראל שלום וביטחון היא הדרך של ההידברות עם הפלסטינים, פתיחת משא-ומתן אמיתי לשלום עם אבו מאזן והרשות הפלסטינית, לא רק בהצהרות, לא רק בלחיצות ידיים, אלא במעשה אמיתי של תחילת הידברות. ההידברות הזאת יכולה לחסוך גם הרבה דם, גם הרבה דמים וגם הרבה סבל לשני העמים. תודה רבה.