אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת. הצעת אי האמון של יהדות התורה היא הצעה שלדעתי צריכה לדבר ללבם של כל אחד ואחד מחברי הכנסת. לא ייתכן שבמדינת ישראל, בשנת 2007, ילמדו תלמידים בבתי ספר כאשר הם רועדים מקור או כאשר הם צריכים ללבוש סוודרים ומעילים כי אין שם חימום. הדברים נכונים למגזר החרדי, הדברים נכונים גם לכל מגזר אחר.אני רוצה בהקשר הזה להזכיר גם את בתי הספר של האוכלוסיה הערבית בנגב, שם תלמידים ממשיכים ללמוד בתנאים לא תנאים, במבנים לא ראויים – לא רק בהיעדר חימום אלא בהיעדר המינימום הדרוש לתנאים ללימודים בבית הספר. חלק גדול מהתלמידים האלה מבלים גם בימי החורף האלה שעות בדרכים, בהסעות ממקומות מגוריהם למקומות הלימודים שלהם. הגיע הזמן לעשות שינוי בתחום הזה, עמיתי חברי הכנסת.
הממשלה הזאת לא תעשה שינוי כזה כיוון שבתחום החברתי-כלכלי היא בפירוש ממשלת המשך למדיניות שהציבור הישראלי דחה בבחירות האחרונות. זוהי ממשלת המשך בפירוק הסדרי הרווחה. זוהי ממשלת המשך בצמצום מערכת הבריאות. זוהי ממשלת המשך בפגיעה בתקציבי החינוך. זוהי ממשלת המשך בפגיעה במובטלים. זוהי ממשלת המשך באי הורדת שכר הלימוד, כפי שהוחלט על ידי ועדת וינוגרד בזמנו. מחרתיים ישבתו הסטודנטים בישראל. אני מברך אותם על צעד המחאה הזה. אני קורא לכם, עמיתי חברי הכנסת, להאזין בקשב רב למחאה המגיעה מהאוניברסיטאות – מחאתו של הדור הצעיר בישראל נגד מדיניות החנק שהמדינה כופה על מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ.
מכאן לנושא המדיני. עמיתי חברי הכנסת, הממשלה הזאת מאופינת בשילוב מענין של דיבורים מתונים ומעשים קיצוניים. אתן כמה דוגמאות למעשים הקיצוניים: המשך הרחבת ההתנחלויות – בשבוע האחרון אנחנו קוראים על תנופה חדשה של בניה בהתנחלויות. לא רק בהתנחלויות שנמצאות בתוך הגושים; גם בהתנחלויות שנמצאות בתוך המאחזים, גם בהתנחלויות שהן מאחזים בלתי חוקיים, גם באותו מאחז בלתי חוקי שכבר פורק בידי ממשלת אולמרט. גם הוא נבנה מחדש בתנופה רבה – אני מתכוון כמובן לעמונה. שלא לדבר על כך שעד היום לא התחילו אפילו בפינויים של אף אחד מהמאחזים הבלתי חוקיים, שהרשימה הארוכה שלהם תוארה בדוח ששון.
הממשלה הזאת ממשיכה בבניית החומה באופן שמפקיע אדמות מפלסטינים, מכפריים שמאבדים במקרים רבים חלק גדול מהקרקע החקלאית שלהם. הממשלה הזאת ממשיכה את מדיניות הלחץ היומיומי על האזרחים הפלסטינים בשטחים. בשבוע שעבר, השתתפתי יחד עם חברי כנסת מסיעות נוספות בפגישה עם נשות "מחסום ווטש", נשים ישראליות שעוקבות באופן יומיומי אחר פעילות חיילי צה"ל במחסומים בתוככי השטחים. אני אומר "במחסומים בתוככי השטחים" כי רוב רובם של המחסומים האלה אינם נמצאים בין השטחים הכבושים לבין ישראל; רובם נמצאים בתוך השטחים הכבושים. הם מונעים את המעבר מכפר אחד לכפר שני או מעיר אחת לעיר שניה. הם מונעים את המעבר מתלמידי בית הספר שרוצים להגיע לבית הספר שלהם. הם מונעים את המעבר מחולים שצריכים להגיע לבתי חולים. הם מונעים את המעבר מעובדים שצריכים להגיע למקומות עבודתם.
יואל חסון (קדימה):
הם בעיקר מונעים טרור. זה מה שחשוב.
דב חנין (חד"ש):
הם לא מונעים טרור בכלל.
הם מייצרים שנאה, תסכול וטרור. זה האפקט האמיתי של מדיניות המחסומים.
ישראל חסון (ישראל ביתנו):
כמה מחבלים נעצרו במחסומים האלה? תספר לנו.
דב חנין (חד"ש):
אספר לך. חבר הכנסת חסון, כדאי שתלמד את הנתונים ותראה. המחסומים האלה מייצרים כל יום אנשים שרוצים לפגוע ולהתקיף את ישראל, מכיוון שהמחסומים האלה מייצרים שנאה כל יום. מי שרוצה לבצע פיגוע לא יעבור דרך המחסומים, תאמין לי.
במקביל לזה, אני רוצה להביע מעל הבמה הזו חשש ממסמוס הסכם חילופי השבויים, הסכם שיכול להביא לשחרורו של גלעד שליט בתמורה לאסירים פלסטינים. ההסכם הזה יכול להיגמר, הוא יכול להסתיים. זה תלוי גם בממשלת ישראל לעשות את המעשה בכדי להביא את העניין הזה לסיום מוצלח, שיביא את הפרשה הקשה והמיותרת הזאת לסוף, סוף-סוף.
וכמובן, אי אפשר לסיים, גברתי יושבת הראש, בלי להזכיר במשפט אחד את סירובה המתמשך של הממשלה להיענות ליוזמות השלום הסוריות. גם זהו מחדל, שאני חושש מאוד, עמיתיי חברי הכנסת, שעוד נשלם עליו ביוקר. לכן, אני מציע לכם, עמיתיי חברי הכנסת, להביע היום, משתי הסיבות האלה, אי-אמון בממשלה. תודה רבה.