עדות אישית על ביקור סיעת חד"ש בכפר הפלסטיני סוסיא

מאת הדס שדה
מספר ימים לאחר שקיבלו תושבי סוסיא הפלסטינית צווי הריסה, הצטרפתי לסיור של כמה מחברי סיעת חד"ש אל כפר הפלסטיני. פניות רבות מארגונים שונים לזכויות אדם התריעו כי בעקבות צווי הריסה שקיבלו תושבי הכפר, הוא נמצא תחת סכנת הריסה, ועלה צורך דחוף בהכרת המקרה לעומק ומקרוב.

יום שלישי. אני נוסעת בדרך לכפר הפלסטיני סוסיא, אשר זהו ביקורי הראשון שם. אני עוברת מחסום וממשיכה בנסיעה, כש מאחורי העיקול לפתע מופיע לנגד עיני נוף עוצר נשימה- מעבר חד בין החורש של יער יתיר, ובין המדבר לו הוא נושק. הפנייה הראשונה לסוסיא, הינה להתנחלות היהודית סוסיא. בעוד שדמיינתי אותה לעצמי כיישוב קטן, מתגלה לפני יישוב מבוסס לו בתים רבים, מבנה של פיס קהילתי, ועוד ועוד. הפנייה הבאה הינה הפנייה לאתר הארכיאולוגי סוסיא, אשר בדרך אליו נמצא הכפר הפלסטיני. מכביש האספלט הנוח והמרווח ירדתי לדרך הכורכר המובילה אל הכפר, שם קיבלו את פנינו אנשי הכפר.

הביקור בסוסיא אליו הצטרפתי היה ביקור של חברי סיעת חד"ש (ח"כ ד"ר דב חנין, ח"כ ד"ר חנא סווייד, וח"כ ד"ר עפו אגבארייה) עם תושבי הכפר סוסיא. עם הגיענו, הזמינו אותנו תושבי הכפר להיכנס איתם לאוהל. התיישבנו על כיסאות ומזרונים בזמן שנאסר, צעיר הכפר בן 29, החל לשטוח בפנינו את סיפורו האישי ואת סיפור הכפר.

רקע על אודות היסטורית הגירוש של תושבי הכפר מאדמותיהם
נאסר מספר כי תושבי הכפר סוסיא עברו בעבר שני גירושים כפויים מאדמותיהם, והתמקמו במיקומם הנוכחי כיום. למרות שהמיקום המקורי בו גרו תושבי הכפר הפלסטינים בסוסיא היה על קרקעות שהיו בבעלות פלסטינית פרטית, הכרזה על השטח שבו התגוררו כעל אתר ארכיאולוגי וגן לאומי הובילה לגירושם הראשון ולמעבר להתגורר בשטחיהם החקלאיים שבבעלותם. במהלך גירושם השני מאדמותיהם החקלאיות, הרס כוח צה"ל את המערות ששימשו למגוריהם. התושבים עתרו לבג"צ, שקבע כי הגירוש השני של תושבי הכפר סוסיא ממקום מגוריהם לא היה חוקי והתיר את שיבתם. את הרס המערות למגורים שהרס הצבא לא ניתן היה לתקן, ותושבי הכפר נאלצו לבנות מבנים חליפיים.

נאסר מספר כי גרשו 500 משפחות מהכפר הפלסטיני סוסיא, היכן שעכשיו נמצא האתר הארכיאולוגי. "אמרו לנו שאסור לגור שם ואחרי חודש החלו ליישב שם מתנחלים. כיום גרות שם 3 משפחות." הגישה לכפר המקורי בו גדלו אסורה לתושבי הכפר. אחד ממבוגרי הכפר מספר ש"זרים מבקרים באתר סוסיא, ואני לא יכול. זה כואב. אני מוכן לשלם כרטיס כדי לראות את המקום בו גדלתי, אבל אוסרים עלינו להיכנס. בכניסה דורשים לראות תעודה כחולה ומונעים מפלסטינים גישה לאתר." נאסר מספר כי פעם אחת זכה להיכנס לאתר. באותה הפעם, היה בחור יהודי שקנה מספר כרטיסים והכניס עימו פלסטינים שנולדו בכפר ורצו לבקר אותו. הם זכו להסתובב מעט באתר, אך כשראו שהם פלסטינים, הזמינו כוח צבאי על מנת להוציאם משם.

המצב כיום
בסוסיא חיות כיום 46 משפחות המהוות 320 איש, המחולקים ב-6 אזורי מחיה, לפי הבעלות על הקרקע. בעוד בכפר סוסיא המקורי חיו תושביו בשכנות אלה לאלה, לאחר הגירוש הראשון מאדמתם, כל משפחה עברה להתגורר באזור של שטחי החקלאות שהיו בבעלותה. כך יצא שהתושבים התפצלו לשישה אזורים שונים.

בשבוע שעבר קיבלו תושבי הכפר צווי הריסה להריסת הכפר, המורים להרוס 52 ממבניו. בין המבנים הנידונים להריסה- מבני מגורים, מבנים המיועדים לחקלאות ולבעלי חיים, וגם מערכות פאנלים סולאריים שנתרמו לתושבי הכפר. "המדינה רוצה את האדמה, ולזרוק את האנשים." אמר אחד ממבוגרי הכפר. "היא רוצה להעביר את השטח כולו לישראל. המדינה מבקשת שנוכיח בעלות, אך הגנב עצמו לא צריך להוכיח דבר."

לכפר סוסיא אין תוכנית מתאר, ולכן מראש לא ניתן לבקש אישורים לבנייה בתחומו. התוצאה היא שכל מבני הכפר נחשבים כבנייה בלתי פורמאלית ולא חוקית אשר מעליהם מרחפת סכנת הריסה תמידית. כיום, עמלים תושבי הכפר על הכנת תוכנית מתאר לכפר בעצמם ועל חשבונם למרות שמדובר בעלויות כבדות ובבירוקרטיה רבה, ולמרות שזה אמור להיות באחריות ועלות המדינה לקדם שם תוכנית מתאר. למרות שהמנהל האזרחי מודע לכך שהכפריים מכינים תוכנית מתאר, נראה כי אין הדבר מעכבו בהליך הריסת כל מבני הכפר. "במקום להגיד שלא רוצים לתת היתר לפלסטינים מוצאים תירוצים וסיבות." טוענים תושבי הכפר. "אפילו ניסו לטעון שהמגורים קרובים מדי לצאן ולכן זה מטעמי בריאות לא אישרו…", "

תושבי הכפר סבורים כי מדובר במדיניות של המדינה, שנועדה לגרש תושבים פלסטינים מאדמותיהם על מנת לספח שטח זה הכולל מספר התנחלויות לישראל. "המדינה עומדת על הרגליים האחוריות כאן כי רוצים ליצור אצבע טריטוריאלית שתכלול התנחלויות עד קריית ארבע, שיכללו בשטח ישראל, שכן זהו שטח בו חיים מעט פלסטינים." אמר הרב אריק אשרמן, מארגון רבנים לזכויות אדם. אריק סיפר שכשהביא באחת הפעמים אוכל לתושבי הכפר סוסיא, אמר לו חייל שניסה לעצור בעדו "אתה עוזר לאנשים לחיות כאן. זה לא חוקי."

הרקע למתן צווי ההריסה
בשבוע שעבר התקיים דיון בבג"ץ בעתירת "רגבים". "רגבים" הינו גוף ימני, המנסה לזרז תהליכי הריסת בתי פלסטיניים בשטח C על ידי עתירות לבג"צ. עתירת "רגבים" קוראת להרוס את כפר סוסיא בטוענה שהוא אינו חוקי, וקוראת ליישום שוויון וסימטריה (בין מתנחלים ופלסטינים באשר לאופן הטיפול בבנייה בלתי חוקית בגדה. לדעתי, הדרישה לסימטריה ולשוויון אינה לגיטימית כל עוד כפופים הפלסטינים למשטר צבאי זר האחראי על התכנון עבורם, בעוד המתנחלים זוכים לייצוג בוועדות התכנון האזרחיות, ופועלים תחת מערכת תכנון אוהדת וסלחנית. בפועל, ביחס לגודל האוכלוסיה, בכפרים הפלסטינים ניתנים פי 6 צווי הריסה בהשוואה למתנחלים, ואחוזי האכיפה בפועל גם הם שונים. "אבסורד גדול," אומר נאסר, "הוא שבוועדה שדנה במתן האישורים, יושב מישהו מהגדה המתיישב בעצמו במאחז בלתי חוקי." ימים ספורים לאחר הדיון שהתקיים ביום רביעי שעבר בעתירת רגבים, ניתן לתושבים צו ביניים להקפאת הבנייה בכפר. כמה ימים לאחר מכן, נמסרו צווי הריסה ל-52 מבני הכפר, צווים שיכולים לעבור לשלב הביצוע בפועל כבר תוך 3 ימים.

יחסי מתנחלים-פלסטיניים-שלטון
תושבי הכפר הפלסטינים מספרים על התנכלויות רבות מצד המתנחלים, אשר עליהן לא ניתן מענה כלל מצד השלטון הישראלי. "בשנת 90 מתנחלים שרפו לנו את כל התבואה המשמשת את החיות שלנו למאכל. הכל." הוא מספר ומוסיף "ובפעם אחרת, דרך פתחי האוורור של המערות שרפו לנו מתנחלים את כל הדברים שבתוך המערות בהן גרנו."

תלונות המוגשות מצד הפלסטיניים למשטרה הישראלית נסגרות בזו אחר זו בטענה כי המקרים נעשו על ידי "עבריין לא נודע", שכן לא ידוע מיהו התוקף, ולתושבי הכפר סוסיא נראה שלא נעשים כלל מאמצים רבים על מנת לגלות ולאכוף. לנאסר יד שבורה. רגע לפני שהלכנו, לאחר שכבר התפזרו כולם, שאלתי אותו מה קרה לו ליד, ואיך היא נשברה. נאסר סיפר לי שמתנחל הכה אותו ושבר לו את ידו. לאחר שהגיש תלונה במשטרה, קיבל המתנחל התוקף צו הרחקה של 3 חודשים מהגדה. בפועל, הוא נצפה בגדה כשהוא מסתובב חופשי. לעומת זאת, כל תלונה מצד יהודים כלפי התושבים הפלסטיניים מטופלת, לדבריהם, בחומרה רבה ובלי פרופורציות. נאסר מספר כי בגלל כלב שלו שנבח על חיילת שעברה בקרבתו, הכניסו אותו לחמישה ימי מאסר, שיחררו אותו בערבות של 500 ₪ ונתנו לו בנוסף קנס. האם זוהי תגובה פרופורציונאלית לנביחת כלב? –נשמע לי מוגזם.

צילום: שומרי משפט, רבנים למען זכויות האדם

מים
נאסר מתאר מציאות עגומה בה הם עומדים בפני קשיים של השגת מים. "יש 30 בורות מים הנמצאים בשטחי הכפר ובבעלותנו. אנחנו מנסים להגיע לשם, אך דבר זה מצריך תיאום עם המנהל. מה שקרה בכל הפעמים עד עכשיו, הוא שאנחנו מתאמים מראש, ושעה לפני אנחנו מקבלים טלפון מהמנהל שאין להם צבא להגן עלינו מפני המתנחלים, וגישתו למים שוב נדחית. עד כה זה מעולם לא יצא אל הפועל." עוד מספר נאסר על העלות הגבוהה של המים שהם קונים, אותם הם מזמינים במיכליות. "בעוד בישראל מחיר המים לקו"ב מים הוא בין 8 ל-9 שקלים, אנחנו קונים מים מרחוק, במחיר של 35-40 ₪ לקוב. לנו יש מזל כי אנחנו קרובים לכביש, אך יישובים הרחוקים מהכביש קונים אותם אף ב-50 ₪ לקוב".

אז מה עושים?
* משמרת מחאה ותמיכה: בשטח יש כבר כמה כוחות שפועלים לסיוע נקודתי לתושבי הכפר סוסיא, כמו גם למציאת פתרון כוללני ארוך טווח. מאז שנודע על צווי ההריסה שניתנו לכפר, התארגנה קבוצת פעילים שקראה להגיע מחר, ביום שישי ה-22.6, למשמרת מחאה ותמיכה. ארגנו הסעות בהרשמה מראש מירושלים (9:30 מגן הפעמון, מוריאל 054-3157781) ומתל-אביב (9:00 מחניון שלמה סיקסט ליד מסוף רכבת מרכז 'אלמה 054-2292474).
* פתרון ארוך טווח ברמה המדינית: הצעת חוק שהגיש ח"כ ד"ר דב חנין קוראת למדינה להימנע מלתכנן בגדה, ולהעברת סמכויות התכנון לרשות הפלסטינית. בנוסף, ארגון רבים לזכויות אדם הגיש בג"צ הקורא למדינה להעביר את סמכויות התכנון בגדה לידי הרשות הפלסטינית.
* סרט: "הטורבינה האנושית" הינו סרט מעולה שצולם בכפר סוסיא, באותו המקום בו ביקרתי, ועם אותן הדמויות איתן נפגשתי. זהו סרט מרגש שנותן הצצה לחיים בכפר. ממליצה בחום לצפות ולהעביר הלאה!